אומנות – כישרון או למידה?

מאחורי כל יצירה מוזיקלית, מצויירת, מפוסלת או מצולמת עומדת השאלה הנצחית- האם  מדובר בכשרון מולד או מיומנות נרכשת, ואולי אפילו קצת משניהם. המענה של עולם האמנות בא בדמותו של אורציו ג'נטילסקי, אחד מאמני הבארוק המפורסמים שהקנה לכל ילדיו את לימודי האמנות המובחרים ביותר. אך מבין כל ילדיו הייתה זו בתו ארטמיזיה שהפכה לאמנית ולאישה הראשונה שמונתה לחברה באקדמיה לעיצוב בפירנצה. המסקנה העולה מבית ג'נטילסקי מרמזת שאמנות היא הרבה מעבר למורשת גנטית או כשרון מולד שכן מדובר במיקס מושלם בין היכולות המולדות לכלים הנלמדים המוציאים מן הכוח אל הפועל.

מתנה מלידה

אמנים רבים באים לעולם עם תשוקה עזה ויצירתיות טבעית שבסופו של דבר מנתבים אותם למסלול הארטיסטי. גם אם בתחילה מנסים מזלם בתחומי עיסוק שונים בתכלית, הרי שלא אחת המסע מסתיים בין כותלי הסטודיו או הגלריה. דוגמא לכך היא ואן גוך. לפני שהפוסט-אימפרסיוניסט הנודע הקדיש את חייו ליצירה, ואן גוך דילג בין לא מעט עיסוקים בהם- עוזר הוראה במחוז קטנטנן באנגליה ואפילו דרשן לא מוסמך עבור הכורים העניים באזור בורניחה, בלגיה. תשוקתו לדת הבהילה את קהל השומעים עד כדי פיטוריו, אך בדיוק אותם רגשות אינטנסיבים, פרספקטיבה ייחודית והתמסרות מוחלטת תורגמו ליצירות הנחשבות לנכסי תרבות בינלאומיים.

לא הביישן למד

בהיסטוריה של מרבית האמנים הדגולים קיימת רשימה מכובדת של אסכולות מהן למדו, שאפו, פיתחו וביקרו. העידן המודרני המבין את ההשפעה העצומה של יצירת מתווך בין כשרון מולד למיומנות מעשית יוצר במה המרכזת את הכל דוגמת תואר באמנות. הדרך מ-רהיט או תאורה "הום מייד",  צילום חד וממוקד, כד מסוגנן או  ציור שכולו מסע מרגש – עוברת דרך לימוד. איש לא נולד אמן זכוכית, צייר, פסל, צלם או כנר בצורה של "יש מאין". הלימוד מתחיל מגיל ילדות מההיכרות הראשונה עם חומרי גלם כמו טושים, צבעים, חימר, דף, עיפרון או המכחול, וכמובן, היכרות עם טכניקות השימוש- אחיזה, מעברי צבעים, הצללה, הדגשה, בניית קומפוזיציה והרשימה צרה מלהכיל. כשאמנות היא מוקד המשיכה הראשי הרי ש- practice make perfect"" ו-היכרות/ התקצעות/ שכלול סל המיומנויות פירושה למידה נוספת.

אמן לא מלידה, הייתכן?

יש אנשים שכישורי הציור שלהם מסתכמים באיש דמוי מקלות, ויחד עם זאת, מסוגלים להפיק יצירות מופת בהינתן התנאים המתאימים. תנאי ה-חובה הם אימונים, לימודים וחשיפה לתרבותם של אמנים אחרים. אמן המבודד עצמו מהחברה שולל את יכולתה לשאוב השראה, להכיר ולבקר את עבודתו ומכאן תערוכות הסלון המפורסמות, תערוכות בעידן המודרני והחשיפה בחומרי הלימוד. אלמלא אלו, אנשים שלא ניחנו בטאץ' האמנותי היו מתקשים לפתח אומנותם שכן חייבים מודל התחלתי. בנוסף, אלמלא החשיפה המתמדת של האמן ליצירותיהם של קולגות מאסכולות אחרות הרי שכל עולם האמנות היה קופא על שמריו.

אנשים רבים מגלים את כישרון הציור שלהם בגיל מאוחר. ברגע שיש להם שלווה, נחת וזמן לעשות דברים שהם אוהבים, פתאום הם מבינים כמה כישרון יש להם בציור. לא פעם, אנשים שגרו בדיור מוגן הבינו כמה זמן פנוי יש להם, התחילו לצייר ופשוט גילו כישרון שכל חייהם לא חשבו שטבוע בהם.

העימות של "הארטיסט המתהווה" עם מסורות שונות של צילום, ציור, פיסול ושאר ז'אנרים מעודד אותו לאתגר את הקיים. מכאן שאמנים הם תוצר של תקופה וקונטקסט – יצירתי וחברתי. כמו הכשרון, גם החזון הוא טבעי, אך אופן מימושו הוא תלוי זמן, מקום, מסורות קיימות, אימון וניסיון חיים. אמן נטול אותן מתנות טבעיות עדיין יכול ליצור מחוות לאמן האהוב עליו, להשתמש באלמנטים מסויימים במלאכתו או לשאוב מהם השראה.

השילוב בין כישרונה הטבעי של ארטמיזיה לבין רוח התקופה ולימודיה יצרו את התנאים המושלמים לשכלול אומנותה והפיכתה לאחת האמניות המפורסמות באירופה. מכאן שאותו חוש יצירה טבעי ומפותח מחייב יד מכוונת, חשיפה סביבתית ולימוד טכניקות.