בחירת שחקנים לסרטים
שלב הליהוק, או ה-"אודישן", הוא שלב מלחיץ אף לכוכבי השדירה ההוליוודית. הסיבה לכך היא אותה זכוכית מגדלת המנתחת בזמן שיא של 10 דקות כל תנועת גוף, מצלול, מראה ואופן הגשת הטקסט ע"י השחקן. הליהוק אמנם מאתגר עבור השחקן אך לא פחות עבור המלהק שנאלץ לנצל את אותן דקות בודדות ולהחליט מיהו האדם הנכון לתפקיד. מחמת הזמן הקצוב והמלאכה המרובה ישנם מספר כללי מפתח המסייעים במיפוי ובחירת הקאסט. הכרות עמם עשויה להועיל לבמאים ולשחקנים כאחד.
מידת התאמה לתפקיד המוצע
בזמן הקאסטינג יש לבחון את מכלול הקריטריונים הבאים: מיומנות משחק, מאפיינים פיזיים, הסטייל והכימיה בין השחקנים. לצידם תיבחנה גם האיכויות הנחוצות לתפקיד, בהן:
- התאמה ויזואלית בין השחקן לתפקיד אותו חפץ לגלם. בתחומם של לימודי קולנוע ומשחק מדובר בכלל ה- " 50% Rule" המדגיש כי לצד כשרונו המדהים של המועמד, אין מנוס מהתאמה ויזואלית!
- גיוון! בחינת היכולת לעבור ממצב רגשי אחד לאחר תוך שמירה על משחק אמין.
- הטמעת הוראות המלהק. מיומנות חשובה במיוחד היא היכולת לקלוט את הוראות הבמאי ולתרגם אותן לכדי פעולה, זאת לצד הצגת נכונות להתפתח, ללמוד ולקבל הוראות מאדם אחר.
חשוב להדגיש, כי בדיקת רף הורסיטיליות ומיומנות יישום ההוראות מתאפשרת באמצעות שינוי אופי הפעולה אותה נדרשים השחקנים לגלם, כמו תחנונים, דרך דרישה וכלה בפיתוי.
הקבלה בין רצוי למצוי
עולם המשחק מחייב כנות אישית בקרב שחקניו כדי שהדמות המגולמת "תעבור מסך". במה אמורים הדברים?
ז'אנר. האם השחקן משתלב בז'אנר של הסרט או שמדובר בליהוק מאולץ ולא טבעי. כשם שארנולד שוורצנגר לא יגלם את רומיאו כך גם יו גראנט לא יגלם את ספרטקוס.
קשר אסוציאטיבי. האם השחקן ממחיש את חזון הבמאי ובעל הפוטנציאל להראות כמו הדמות שרואה המלהק בעיני רוחו. האם קיימת התאמה בין הפרסונה אותו דמיין השחקן לבין זו שדמיין המלהק.
אקטיביות. למרות שבידי השחקן מונחת יצירת פאר של לימודי תסריטאות עליו להציג אקטיביות ברמת הפעולה- תגובה. כמו כן, יש לסנן "רעשי רקע" כמו מוצא פיו של השחקן על פני מעשיו בפועל ולבחון בקפידה את קצב תנועתו ודפוסיה.
מושא המשחק. אל פיסת הנייר או הוראת המלהק המציגים את הדמות שעל המועמד לגלם, צריכים להתווסף גם פירוט והבהרה אודות הדמות. לאחר גילום הדמות המבוקשת נהוג להעלות את רמת האתגר ולהחליף את אופיה ופועלה. שחקן שלא יכול לעמוד במשימה- לא ילוהק.
הופעה מוצלחת
פעמים רבות נבחנים מגלים כי דקות התהילה שלהם צומצמו לשניות ספורות וזאת מבלי לדעת על שום מה ולמה. האם מדובר בשחקן שלא עשה דבר כדי לשרת את התסריט, האם הייתה זו הגישה של "יודע הכל" שלקחה את הוראות הבמאי כמובנות מאליהן, ואולי הכל התחיל והסתכם ב-0 כימיה עם המלהק, הקאסט או המצלמה. כדי להמנע מאודישן המסתכם בטרם עת ובחירת שחקן המפתח מבין מאות מתמודדים, ישנן מספר תכונות הכרחיות. בהן: כנות ואמינות, כריזמה, כימיה, הטמעת שינויים בצורה מוצלחת, ריכוז, הקשבה ופעילות מאוזנת ("תן וקח"). אליהן מצטרפות גם הבנה מעמיקה וברורה של מהות הדמות, הנעה מתוך דחף ולא רק מתוך הוראות הבמאי, פענוח נכון של מצבי לחץ ופתרונם, שיבוץ הרמוני עם יתר הקאסט, התחלת סצנות וחתימתן בצורה מופתית, כניסה/ יציאה נבונה מכל סצינה, הבחנה בין העיקר לטפל, הכרה עם סביבת האודישן ושימוש יעיל באביזריה.
קריטריונים אלו ורבים נוספים לא רק מבהירים מיהו המועמד אלא מהווים כלי בידי המלהק ליצירת אודישן המנוגד לאופיו של השחקן ודרוגו על פיו.