הקרן הישראלית לקולנוע

בודדים הם האנשים שלא צפו או שמעו על סרטים כמו הקיץ של אביה, אבא גנוב (2) או חולה אהבה בשיכון ג'.  הסיבה לכך נעוצה בפועלה הבלתי פוסק של הקרן לקולנוע ישראלי ש"לא עצרה באדום" והשיבה את הקולנוע לעולם התרבות ולא רק המסחר. מאז הקמתה בשנת 79', הקרן תמכה בהפקתם של למעלה מ-300 סרטים עלילתיים המהווים צוער אל ההוויה הישראלית. הווייה המבוססת על מרקם אנושי מורכב, מרגש וסוער שהפך למוקד סקרנות הולך וגדל ברחבי העולם.

היכן הכל התחיל?

בשנות ה-60 משרד התעשייה והמסחר היה אמון על סבסוד סרטים ישראלים בהתבסס על נתוני הצפייה בקולנוע. בעקבות זאת גל של "סרטי בורקס" מסחריים שטף את עולם העשייה הקולנועית והותיר חלל צר מאוד לקולנוע אישי. כמחאה על כך וכחתירה ליצירה חדשנית, איכותית בעלת חותם אישי ואמירה ב-1978 חברו יהודה ג'אד נאמן , רנן שור ויעוד לבנון להקמת קרן הקולנוע הישראלי. לצידם עמד יוסף פריאל, כתב כלכלי ב-"דבר", שהטווה אסטרטגיה לשכנוע הדרג הפוליטי, ואנשי קולנוע רבים  שבעזרת נחמן אינגבר פרסמו את התקנון האלמותי. שמה הראשוני היה "הקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים" ומימונה היה מתקציב ועדת הכספים. בשנות ה-80 יצאו למסכים הסרטים הראשונים שהופקו בעזרתה. סרטים ייחודיים בנוף שדיברו על יחסי יהודים- ערבים, חבלי קליטה, העדפה מינית, שואה ותקומה וכו'.

מטרות הקרן

כשחושבים על לימודי צילום או קולנוע לא אחת נתקלים בשמות כמו דובר קוסאשווילי, עמוס גוטמן, אורי ברבש, דני וקסמן, ערן ריקליס ועוד רבים וטובים. המשותף לכולם, מלבד היותם במאים, הוא שאת סרטם העלילתי הראשון ביימו בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי. בשלושת העשורים האחרונים רשימת "סרטי הביכורים" המופקים בסיועה של הקרן רק הולכים וגדלים וכיום מעטים הם היוצרים המותירים את מפעל חייהם בידיים פרטיות. מדוע רבים בוחרים במסלול זה? כי הוא עונה על כל צרכיו של היוצר ובהם:

• עידוד חופש היצירה.
• הקניית מענה ויצירת תנאים הנחוצים למימוש הפוטנציאל הגלום בכל יוצר ויוצר, וסיוע בהעברת קולו הייחודי דרך יצירתו.
• העברת העושר התרבותי המאפיין את החברה הישראלית על כל רבדיה ע"י תמיכה בסרטים המטיבים לבטא את אותו העושר.
• תמיכה בשיווק והפצה של סרטים ישראלים בארץ ובחו"ל ע"י קיום אירועים ופעולות המקשרות בין מפיקים/ יוצרים/ מפיצים מרחבי העולם.
• תמיכה בהפקתם הכוללת של לא פחות מאשר 15 סרטים עלילתיים ובפיתוח של 30 תסריטים חדשים- מדי שנה!

להתאהב מחדש!

העשור האחרון ביסס את מעמדו של הקולנוע הישראלי כאחד מעמודי התווך בנוף הישראלי- תרבותי. זאת הודות לקרן הקולנוע הישראלי העומלת על קירוב הקהל אל יצירות מופת כחול- לבן. ראיה לכך היא שנת 2010 במהלכה מעבר ל-120 איש בארץ מימשו את אותו חזון. בסקר שנערך באותה שנה למעלה מ-70 אלף גולשים דירגו עשרה סרטים שנבחרו כסרטי הקרן האהובים ביותר. בראש הדרוג עמדה לה "חתונה מאוחרת" בבימויו של דובר קוסאשווילי. כמו כן, הרשימה הכילה יצירות כמו "ביקור התזמורת", "עג'מי", "סוף העולם שמאלה", "הקיץ של אביה", "ואלס עם באשיר" ועוד.

לצד האהבה ההולכת וגדלה מהקהל המקומי, מסתבר שמדובר בסיפור אהבה חוצה גבולות. מדי שנה הקולנוע העלילתי "Made in Israel" מרגש ומחבר מאות אלפי צופים ברחבי העולם אל התרבות ו-ההווי בישראל. עם ממוצע שנתי של  1.5 מיליון כרטיסים הנמכרים בהקרנות מסחריות ברחבי העולם – אי אפשר להתווכח. אל הנתונים המספריים מתווספת גם התהודה סביב הסרטים, הקרנתם בפסטיבלים בינלאומיים ולא מעט זכיות.