חי טובול | מקרים ותגובות
הסדרה עוסקת בתיאור של מציאות ממישור איטי. אני מציג מערך דימויים קוטביים של הבית ומקום המגורים שבו נולדתי וגדלתי – העיר דימונה.
מרבית ממושאי הצילום בסדרה נלקחו מתוך אתרי בנייה בעיר, זהו מרחב שמגלם בתוכו עדות קלינית, חומרית ואילמת של המקום; מעין דגם מוקטן של העיר.
נקודת המוצא שלי היא המרחב הצילומי. באמצעות העצמים שאני מסמן אני מרחיב אל המרחב הפיסולי והמיצבי.
מערך הדימויים בסדרה מתאר מכלול של פרקטיקות צילומיות – צילום ישיר שחורג ממוסכמות "טכניות" (צילום בחשיפות יתר בשעות של אור חזק), מניפולציות דיגיטליות, צילומים בתנאי חושך מוחלט תוך הארות בררניות ובחשיפות ארוכות על עצמים, ושרידי פעולות גופניות שנרשמו על חלקם.
העצמים עוברים את המישור הקונקרטי לכיוון הממד הסימבולי, מתוך כוונות של הזרה וניתוק ממקום והקשר.
אני בוחר לייצר מחדש חיבורים המתלכדים תחת מתכונת דואלית. עצמים שהופכים לישויות-כלאיים, חלקים מכושפים האוצרים בתוכם מטען סנטימנטלי ומנוכר כאחד. זהו תיאור של חידלון דרך פריזמה אחת, של נוף שמתחבר לי בראש לעצב שאין לו סוף. מציאות ממישור איטי.
