עדי שחם // פולחן האור

בתערוכה אני קושרת בין ייצוגים של תהליכים אישי לבין ייצוגים של תהליכי צילום. אני מציגה כשלים רפואיים פיזיים כפי שמשתקפים במראה חיצוני או בתיעוד פנימי; לצד כשלים מכנים בצילום פגיעות האור על החומר, תיעוד
האור, תיעוד החומר.

הצילומים הרפואיים מתוך הארכיון האישי, הניעו וסיקרנו אותי להתקרב אל חיישן המצלמה ולהתייחס אליו כהאיבר הרגיש והפגיע ביותר של המנגנון ולנסות למצוא דרכו עוגן למציאות, ומצד שני להיאחז בו כדימוי מופשט לחלוטין.

אני פועלת בצורה חצי מודעת חצי אינסטינקטיבית מבצעת ניסויים בצילום עצמו. אני מצלמת, סורקת, מקרינה, מצלמת מחדש, מגדילה ומעוותת, על מנת להגיע לצורות חדשות שאינן נמצאות במקור, וכך למצוא
אמת צילומית חדשה.

התהליך הזה נמצא בתנועה מתמדת וחזרתית על הציר שבין המופשט לקונקרטי, כמו פרפורמנס פולחני שבמרכזו עומדים טקס הצילום העצמי, היחסים שלי עם האור, היחסים שלי עם הדימויים הרפואיים וכו' מין ריטואל מיסטיטרנסנדנטי שחושף את מערכת היחסים המורכבת ביני לבין המכונה.

כוחו של הצילום נובע מעצם עקשנותו לתפוס אמת עובדתית, אך בו בזמן, לטעמי, הוא מטיל ספק בשאלה מה היא האמת ואיזה דימוי הוא רק תחושה.

.