איציק עמיאל

חדרים לפי שעה

חדרי בתי מלון לפי שעה מציעים אינטימיות אדישה ואסתטיקה מופרכת. מקומות בהם המיניות מהדהדת אף על פי שהיא נעדרת. מקומות של אף אחד ושל כל אחד. מרחבי ביניים מפוקפקים המאפשרים לרכוש מקום וזמן לכינון כל פנטזיה, לסיפוק כל תשוקה. זמינים, מיידיים, חסרי חשיבות, נטושים, מוכנים לשימוש.

בעבודת הצילומים 'חדרים לפי שעה' אני מבקש לחקור ולברר על אודות הצילום כמרחב של תשוקה; על פעולת הצילום כפעולה של פירוק והרכבה של פנטזיה. זהו מהלך של הירהור על המדיום הכבול בין היותו מתעד ומצביע על מה שקיים באופן חסר פניות 'כפי שהוא' לבין מה שחבוי ונסתר ופועל בתוך מרחב העובדות שהוא מציע. (אותם שני מרחבים שרולאן בארת, בספרו "מחשבות על הצילום", מכנה 'מרחב הדנוטציה' ו-'מרחב הקונוטציה').

הבחירה בטכניקת צילום בפורמט 5X4 מעניקה לצילום יתרונות טכניים וויזואליים ברורים. צילום בפורמט זה עומד מבחינתי אל מול המחויבות של הצילום להצגת העובדה, הוא מאפשר להנכיח כל פרט – שולי וזניח ככל שיהיה – ולחשוף אותו במלוא הדרו. כלומר, הוא מבקש לאפשר לעובדות להפוך ל-'חומרי הגלם' של התשוקה, לעורר את תחושת הפטישיזציה שמתלווה לייצור הפנטזיה כיום. אלא שבבחירה זו קיים היבט נוסף. הצילום במצלמה כבדה ונייחת, הדורשת עבודת הכנה מרובה מוקפדת וסבלנית, מעניק לפעולת הצילום ערך טקסי ומדיטטיבי המייצר מתח – ואולי אפילו כזה העומד בניגוד – הן לפעולת הצילום הדיגיטלי בו דימוי נוצר בקלות וכהרף עין ואינו דורש מחשבה רבה, והן למושא המצולם שבמהותו מתייחס לרגע חולף ומודחק של מימוש פנטזיה.

איציק עמיאל
0507-727-252
[email protected]