אילן ברקוביץ', מבקר השירה של "הארץ" בפוסט על יעל פולודנב, סטודנטית לכתיבה במנשר

ערספואטיקה היא כמו תהליך גיור / יעל פולודנב

עַרְסְפּוֹאֵטִיקָה הִיא כְּמוֹ תַּהֲלִיךְ גִּיּוּר.

תְּנוּ לִי לִהְיוֹת מִי שֶׁאֲנִי,

אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר שִׁנִּיתֶם.

"את השיר הקצר והרותח הזה כתבה יעל פולודנב, סטודנטית לכתיבה במכללת מנשר, והוא מופיע כבר בפתח ספר השירים הראשון שלה, "כתם לידה", אותו קיבלתי השבוע בדואר יחד עם עוד שלושה ספרים דומים למראה: "איפה טעינו" מאת מאיר הוברמן; "אולי ככה" מאת נועה לוי; ו"אהבה מה זה אומר" מאת יהב סלטר, כולם סטודנטים לכתיבה באותה מכללה, שהקימו יחד הוצאת ספרים קטנה בשם "הוצאת נמי". בפתח הספרים הם מודים על הדחיפה והרוח הגבית מצד המשורר והמתרגם הג'וקר, ערן צלגוב, תודה שמזכירה לי את התודה שהודתה בשעתו עדי קיסר לאדמו"ר המשורר מתי שמואלוף על תמיכתו.

אני מניח שאין קשר בין העובדה שצלגוב היה ממתנגדי ערספואטיקה הראשונים לבין העובדה שזה השיר הפותח את ספרה של יעל פולודנב אבל מברך את כל העושות והעושים במלאכה בברכת הצלחה ויישר כוח, הספרים מרתקים לקריאה ויפים ביותר למראה.

לגבי השיר עצמו יש לי מחשבות אבל בינתיים אני שומר אותן לעצמי. אומר רק שזה שיר מורכב ומתוחכם בצורה בלתי רגילה."

כתב אילן ברקוביץ', מבקר השירה של מוסף התרבות בעיתון "הארץ"