מסה על השיר לא רצוי / אליזבת קולדריג'
“Unwelcome”/ Mary Elizabeth Coleridge
היינו צעירים, היינו עליזים, היינו מאוד מאוד נבונים
והדלת ניצבה פתוחה בסעודתנו
כאשר חלפו על פנינו אישה ומערב בעיניה
וגבר בגבו למזרח
הו עוד התרחבו הלבבות שלא חדלו מלדהור
הקול הרם ביותר נדם
ההלצה גוועה על שפתותינו עת הם חלפו
וקרני שמש יולי, היכו כפור
גביעי יין אדום החווירו על שולחן העץ
הלחם הלבן שחור כפיח
כלבת הציד שכחה מידו של אדונה
היא נפלה למרגלותיו על הארץ
הנח לי לנוח, במקום בו גופת הכלבה שרועה
טרם אושיב עצמי שוב בסעודה
בה חולפים אישה ומערב בעיניה
וגבר בגבו למזרח
תהיתי רבות מה בכלל אני רוצה לעשות כאן. לאן אני פונה עם זה, כאשר "זה", פירושו (הפעם), כתיבת מסה, ו"כאן", פירושו על הדף. יש בי לא מעט ביקורת על לא מעט נושאים – נושאים שהוצפו במהלך השנים בתשוקה ובלהט, אך כתיבת מסה בנושא כתיבה, גרמה לי להשתהות. דווקא בגלל חופש הבחירה מצאתי את עצמי
עוצרת מבלי שתכננתי, ומבלי שאני מצליחה להביא את עצמי לבחור טקסט שאליו אני רוצה להתייחס.
