מחשבות מהירות וצפופות
מסה על השיר 'צוואה' של חיה לוי
לפני מספר חודשים התישבתי איתה ועם אלון, חברי הטוב, בקפה 'אלבי' בתל-אביב. אלון היה בטוח שכבר עשיתי איתה היכרות, אבל כבר הספקנו לשבת בחוץ שלושתנו ולהזמין קפה, ועדיין לא ידעתי את שמה. 'זאת חיה לוי. המשוררת. שכתבה את השיר על התרופות ששלחתי לך', אלון אמר לי בזמן שהיא קמה לשירותים. כשהיא חזרה לשבת איתנו, אמרתי לה שנעים להכיר ושיצא לי לקרוא את השיר 'צוואה' ושמאוד אהבתי אותו. היא הייתה נבוכה וסקרנית להכיר ולדבר ובילינו יחד עם אלון את כל הערב. תהיתי למה השיר נצרב כל-כך בזיכרון שלי, ומהו הדבר שהופך אותו ליפה בעיניי.
