מאי מזר // Inbetwins

הרבה פעמים הייתי לא מובנת. בבית הספר ובבית ליוותה אותי תחושה שאני לא מצליחה להעביר את רגשותיי. עם אחי התאום המצב שונה: הוא כל עולמי. אני מוצאת את עצמי חושבת עליו הרבה גם כשהוא במקום אחר, ולהיות לידו עושה לי טוב.

לפני מספר שנים אובחנתי כאוטיסטית וקיבלתי אישור לתחושותיי. במהלך הלימודים נעשיתי יותר פתוחה לדבר על האוטיזם, על החרדה שמלווה אותי, על הקשר עם אחי, על רגשות טובים ורעים. תערוכה זו היא ניסיון ליצור חיבור ואינטימיות עם הצופה, לייצר הבנה.

חלק מהעבודות בתערוכה הן עבודות סריגה. הסריגה היא פעולה שאני יכולה לשקוע בה ולפעמים זה עוזר בסילוק מחשבות חרדתיות. הצמר בשבילי הוא חומר נעים, עוטף. אך בתוך הצורות הסרוגות השלמות אני יוצרת גם פרימות וקרעים. בחלק מהעבודות נוצרים יחסים בין חלקים סרוגים בצבעים שונים – אלה מתחברים עבורי ליחסי עם אחיי. לצבעים שאני בוחרת יש משמעות סמלית.

בקבוצת עבודות אחרת עבדתי על ניירות מתוך פנקס שורות. העבודה היא מעין יומן. בניגוד לעבודת הסריגה הסיזיפית העבודה על הניירות קצרה, משחררת. בעבודות אלה לקחתי בכל פעם חומר אחר ובדקתי מה אני יכולה לעשות איתו. הרגשתי חופש לשחק, לעשות על הנייר דברים "ילדותיים", או לעשות פעולות שפוצעות את הנייר.

אני מקווה שהצופים בתערוכה יוכלו לא רק להבין את החוויה שלי, אלא להתחבר לעבודות גם מתוך החיים והתחושות שלהם.