ספיר דהן

לאחר שאיבדתי את אבי בגיל צעיר, היה לי קושי להביע תחושות ורגשות בשיחה. כך הגעתי ליצירה: האמנות הייתה בשבילי דרך לברוח לעולם אחר שבו אני יכולה להביע את עצמי ללא צורך במילים.

ערעור המציאות גרם לי לרצות להבין מחדש את העולם. התחלתי להתבונן על האנשים מסביבי מתוך סקרנות. השיחות איתם גרמו לי להסתכל על החיים בצורה שונה. בכל פעם שרציתי להביע את התובנות של ההסתכלות המחודשת הזאת, הלכתי ליצור, לצייר את התחושות שהעניקו לי זה גרם לי להבין שאין אמת אחת, והיה משהו מאד משחרר בזה.

כיוצרת, אני רוצה להעניק גם לצופה את החוויה הזו – מבט רענן על המציאות, שיחזיר את הצופה להתבוננות מחודשת על דעותיו ורגשותיו, ויאפשר לו לגלות עולמות פנימיים שהוא לא ידע על קיומם.

בציורים שאני מציגה הסתכלתי על נופים ושיחקתי איתם, "פיסלתי" אותם לכדי צורות חדשות ציורים אלו נעשו בפורמט עגול אך לא מושלם, שונה מהפורמט שאנו רגילים לראות. בחלק מן העבודות יש משיכות מכחול קצרות וחלקן יותר ארוכות: משיכות המכחול הקצרות נעשו על מנת לתאר דבר מה, ומשיכות המכחול הארוכות מחזקות את המעגליות והתנועתיות. משיכות המכחול הקצרות מכניסות אותי למין טראנס, לרצון לבנות עולם אחר כפי שאני רואה אותו. לעומת זאת, משיכות המכחול הארוכות נותנות לי את הנחת להשתחרר לרגע. התנועה הגדולה שנעשית כמו בלית ברירה נותנת לי את תחושת החופש ביצירה.

בעבודות שלי אפשר להבין מה רואים. הדימויים מוכרים, אך אני מקווה שעיוות המציאות יגרום לצופים לעצור, להסתכל, להרגיש לחשוב, ובסוף לשאול שאלות.