שלומי לוי (עבודות בשמן על בד)

כשאני מתחיל ציור אני לא חושב מיהו?

איך הוא נראה או מה צריך להיות בו. אני מגיע עם הרצונות שלי והוא עם שלו, הוא צריך אותי כדי להתגשם ואני צריך אותו כדי להתפתח הוא כל הזמן שואל אותי אם אני באמת צייר, אני כל רגע בודק אם הוא באמת ציור

התהליך מתחיל באופן אינטואיטיבי, דימויים מהראש, כתמים ומכות מתוך רגשות הפכפכים, שברי זיכרון וכנות עצמית שזורעים תוכן

אני שם את כובע האמן ולובש עלי אקסצנטריות,

אנחנו מדברים, מתווכחים , לא חוסכים ביקורת

ומוצאים שביל פשרה

ככל שאני מוכן להחשף מולו אנחנו יותר מתגבשים