סימן וצבע // זוהדי קאדרי, ציורים
אוצר: עודד ידעיה
פתיחה: יום חמישי 18.1.24 21.00-17.00
נעילה: 17.2.24
שני ספרים שיצאו בתחילת שנות השמונים ערערו את תפיסת הצילום הדוקומנטרי שהייתה מקובלת עד אז – 'יער של סימנים' ו' צילום הצבע החדש'. מבלי להיכנס לעומק המהלך ההוא בצילום, אטען רק שאצל זוהדי קאדרי שני האלמנטים הללו לא רק שמתאחדים לכדי ישות חדשה, אלא גם צפים מתוך המופשט בצורה מתוחכמת ומפתיעה עם תפניות בעלילה מעבודה לעבודה.
הסגנון של קאדרי הוא (על פניו) מופשט גיאומטרי, מורשת של עשור לימודים בסנט פטרסבורג בשנות ה – 90. ראוי להזכיר שעד שנות התשעים המופשט הגאומטרי והמינימליסטי נחשב בברית המועצות למעשה הכי רדיקלי-פוליטי שאמן יכול לעשות: סמל לריקנות, חופש, ובעיקר – העתקה של סגנון שנוצר במערב.
אבל אצל קאדרי יש הרבה יותר מאשר רק הנראות והתכוננות הזו – עוד בתערוכותיו הראשונות בארץ זיהו המבקרים כאן מוטיבים פוליטיים פלסטינים מקומיים: ראש קבר שייך, ברושים, צלבים, הריסות.
הפעולה הזו של מודעות לדימויים והכחשתם – שהייתה יותר ברורה בעבר ופחות היום – עולה גם בשיחה עם קאדרי ; אבל מעבר לברור מאליו נדמה שבמבחר המוצג עכשיו יש מעבר לזה – יש מוטיב פנימי חדש מעין תהליך התבגרות-שחרור-תחכום של אמן. אם להוריד את הדימויים למילים אז: דגלים לבנים, טיפוגרפיה ניסיונית, מסגרת ריקה , גדר שסוגרת על ריבוע, פלטת צבעים של דגל, כוכבים ו/או מגיני דוד, בד חצוי לנקי-מלוכלך.
פלוסר טוען שהדימוי המצויר הפרה היסטורי קדם לכתב ולכן הוא דימוי מסדר ראשון, הסדר השני הוא הכתב שמנסה לתאר את הדימוי, ואילו הדימוי הטכני הוא מסדר שלישי משום שהוא תרגום של הכתב, או תרגום של הדימוי באמצעי טכני ללא מחשבה . נדמה שהאבחנה הזו (1983) יותר נכונה לעידן הנוכחי של הבינה המלאכותית מאשר ליצירת דימויים על ידי המצלמה, לכך לדעתי פלוסר כיוון, אבל מה שמעניין בציוריו של קאדרי היא העובדה שהוא אינו מעתיק דימויים, אינו מרמז או מרפרר; אלא מטמיע צורות וצבעים בתוך המצע בצורה לגמרי לא מודעת, ותוך כדי הכחשה הן בזמן העבודה והן בדיעבד; ולאחר מכן עוד מאפשר לחבר משורר לתת שמות שבכלל גוררים את העבודה למחוזות אחרים – שגם הם נעים בין המופשט הלירי לבין המסמן המילולי כמובן. והשאלה של הצופה נשארת באוויר – האם העדר ה מחויבות המילולית של קאדרי הוא סיכון פוטנציאלי? האם זה מורה על בלבול בין עולם חיצוני לפנימי ובין נלמד לנטמע? או שזהו פשוט מרד בשטף הדימויים מסדר ראשון שמציפים את העיתונות, טלוויזיה, קולנוע, איור, ספרות מדעית והיסטורית ועוד ועוד. ואולי קאדרי מתמודד דווקא עם שאלה אחרת שהונחה לפתחו של הצילום – האם הציור שלו הוא חלון או מראה – ונותן לה תשובה מצוירת חמקמקה?
שעות פתיחת הגלריה: בימים א'-ה' בשעות 19.00-11.00 שבת: 14.00-11.00
דוד חכמי 18, תל-אביב טל: 03-6887090.
*הצילומים בחסות האמן
