"מלחמה" | נעם ונקרט
אוצרת: אלפא חיימוב
בתערוכה יוצג מיצב ציורי גדול מימדים, מחווה לציור "המלחמה" של אנרי רוסו משנת 1894. ונקרט מפרקת את ציורו של רוסו לצורות נפרדות התלויות מתקרת הגלריה, מתחברות לציור השלם ומתפרקות שוב עם תנועת הצופה בחלל. ציורו של רוסו משמש לונקרט כמעבדה מבוקרת לניסויים בחקירת צורות. בציור מתוארת סצנת קרב מדממת בנוף חרוך שכולו הרס ופחד, ובמרכזה דמות אישה-ילדה חושפת שיניים ומניפה חרב ולפיד מעשן, הרוכבת על גבי חיה מפלצתית וכהה דמוית סוס חורץ לשון ורומסת גופות אדם מבותרות. רוסו, בין האמנים הנאיביים הראשונים שהגיעו להכרה עולמית, מעולם לא למד בבית ספר לאמנות והחל לצייר בגיל מבוגר בעודו עובד כפקיד במכס. רוסו לימד את עצמו לצייר, וכך פיתח סגנון ייחודי לו החורג ממוסכמות ציוריות של הממסד האמנותי בן זמנו, וסיגל לעצמו פתרונות ציוריים ובהם צורות נפחיות בעלות גימור חלק, שאינן מתמזגות זו בזו, מבע נאיבי, כמעט ילדי, וללא שמירה על חוקי פרספקטיבה ופרופורציה מדויקים. ציוריו לרוב עוסקים בנושאים נעימים, רוויי סימבוליזם לעיתים אך נטולי אימה. בארגז כלים זה השתמש גם כאשר, באופן ייחודי מאוד לקריירה האמנותית שלו, צייר לראשונה ולאחרונה נושא קשה זה של מלחמה.
חוסר התאמה זה, שבין הצורניות הנעימה לבין התוכן הזוועתי, מעורר אי נחת אצל ונקרט, אך גם סקרנות גדולה לחקור את הצורות בלב הסיפור המזעזע. המיצב הציורי המוצג בתערוכה זו קרוב למקור, לציורו של רוסו. הקרבה הגדולה מייצרת סביבה כמעט ניטרלית לבחינת הצורות הנבדלות זו מזו של רוסו: ונקרט מנסה לחוש אותן במכחולה ביצירתן מחדש בתרגום משלה, באופן גזירתן תוך מעקב אחרי קווי המתאר הברורים שלהן, במתן חיים אוטונומיים לכל צורה או מקבץ צורות בתלייתן במרחב בנפרד זו מזו, בחלל הגלריה. תשוקתה של ונקרט לחבר את הציור לעולם הממשי, הוביל אותה לתהליך בו הציור של רוסו נותק והורחק מן הקיר והפך ליער של צורות, הנראה שלם ובעל חזית אחידה מרחוק, ומזמין את הצופה לחוות בפירוק הציור לצורותיו תוך כדי שוטטות בתוכו.
נעם ונקרט אוהבת סיפורים. בתערוכתה האחרונה יצרה גוף ציורים גדול על פי סיפורים שביקשה מחברים ועוברי אורח לספר לה על חוויותיהם מיצירות אמנות בבתים בהם גדלו או חיו. משיכתה לנרטיב בציור לכאורה מנוגדת לחקירת הצורות כטהורות, חקירה פורמליסטית. באמצע הדרך שבין ציור נרטיבי-פיגורטיבי להפשטה מוחלטת, ונקרט "משתילה" צורות משלה במיצב. צורות גיאומטריות מוגדרות. הצופה מתבונן בצורה ואמר בליבו: "משולש", "מעגל" או אפילו "צורה". דומה שכוח המילים כבסיס למשפט, לפסקה,לנרטיב, לא כמילה המעוררת מצב קיומי, הוא העומד בבסיס חקירת הצורות עליה שוקדת ונקרט במיצב זה. הצופה מתבונן בציור המורכב, בדמויות האנושיות והחייתיות המיוצגות בו בעיצומה של פעולה מובחנת, המלחמה, דמויות המורכבות מנפחים שאינם נמסים זה אל זה, וביניהן שזורות הצורות הגיאומטריות מנותקות וללא חלק בסיפור, אך הצופה מחפש להן חלק בו, מטעין את הסיפור מחדש.
נעם ונקרט מתגוררת ועובדת בדרום תל אביב, בוגרת אוניברסיטת תל אביב, המדרשה ותואר שני בבצלאל.
פתיחה: יום חמישי 08/06/2017
שעות הגלריה: א'-ה' :11:00-19:00
נעילה: 06/07/2017
גלריה מנשר
רח' דוד חכמי 18, תל אביב
טלפון 03-6887090
שעות פתיחה: א-ה, 11:00-19:00
