ריואיצ'י הירוקאווה – Ryuichi Hirokawa
אסונות Disasters –
תערוכת יחיד
אוצר: עודד ידעיה
פתיחה: יום חמישי 17.5.18 בשעה 19:30
נעילה: 14.6.18
לפעמים עומד הצלם מול גודל אירוע, או גודל אסון ושואל את עצמו מה עלי לספר לצופה ולמה הגעתי הנה בכלל? יש המאשימים את צלמי העיתונות בחדוות הסכנה, בחדוות הקרב, ההתגאות, הגבריות. יש כאלו שטוענים שהמצלמה עם הזום הענק היא תחליף לנשק או אפילו לפאלוס. אלא שכשעומדים מול הצילומים מעוררי החמלה והמחאה של הצלם היפני הלא צעיר הזה – ריוצ'י הירוקאווה – כל הטיעונים וההשלכות שאנחנו עושים על "דימוי צלמי המלחמות" זזים הצידה.
מה אפשר לומר על הגוויות הרקובות בסברה ושתילה (הירוקאווה היה הראשון שנכנס משם ושיגר עדות מזוויעה לחלל העולם), מה אפשר לומר על התמונות השקטות, החשוכות ומכוסות השלג של צ'רנוביל, על הצונאמי, על פוקושימה, על מלחמות האמריקאים באסיה, ועל המלחמות בינם לבין עצמם של האפגנים והעיראקים, ומה עוד אפשר לומר על האינתיפדה שלנו כאן ועכשיו, זו שלא נפסקה מאז 1989 למעט כמה שנים של תקווה בעקבות אוסלו?
מחנה פליטים 'שתילה', ליד ביירות , 1982
הירוקאווה הוא צלם אמיץ – הוא מצלם בסביבה של אש חיה, באזורים מוכי קרינה, שטפונות, רעב ומחלות, מסתובב באזורים בהם המוות מגיח באופן מקרי. יש לו יכולות אדירות להוציא מופע דרמטי של שפת הצילום במקומות שהדרמה עוצמתית ממילא. הוא לא מנסה להחביא את הכלים שלו, אבל מצד שני גם לא מניח סיפור אישי, כאב, אובדן וכל מה שמסביב. הירוקאווה הוא צלם טוטאלי המדהים את הצופה בעשרות שנים של ליווי אסונות בלי להתרווח לרגע, בלי לוותר לטלוויזיה או לדור חדש.
מיאגי, יפן – אחרי הצונאמי ב 2011
כן, הוא עושה גם דברים נוספים – חוזר לנכבה ומצלם שיירי כפרים, מראיין אנשים ומקליט סיפורים. זה מתחיל ונגמר אצלנו בחצר. אנחנו צריכים שמישהו יטיח את זה בפנינו, אנחנו חייבים להעריץ את מסירותו.
- הצלם ימצא בארץ בתאריכים – 8-21/5
רח' דוד חכמי 18, תל אביב
טלפון 03-6887090
שעות פתיחה: א-ה, 11:00-19:00
