דרור ורשבסקי

4/33

הפרויקט עוסק במבנים החשיבתיים, תרבותיים, והאופן שבו בני האדם תופסים את המציאות דרכם, כמעיין פילטרים תודעתיים, שמסננים ומעצבים את הקיום. בחינה של אותם יחסים, דרך נסיון ערעור החשיבה המטריאליסטית, ומונחים של זמן, תועלת, מהות, תכלית ורציונליזם, דרך פעולות סמליות, שמתנגדות לאופני חשיבה אלו. החלל הוא בניין נטוש, המזוהה ברישום המוניציפלי כ'גוש 7094 ,חלקה 33 ,'אזור ניטרלי, ללא ריבון, כזה שנעדר מעיניי הציבור, שהכניסה אליו אסורה על פי חוק. סיבת הכניסה גם היא כביכול חסרת תכלית, יצירת אמנות לשמה, שנשארת בגבולות הבניין, כזו שאי אפשר להפריד מהחלל, ובלתי ניתנת לכימות. החומרים כולם מהנמצא בחלל, אין להם תוקף או זמן. הפעולות הן חלק בלתי נפרד מהתוצר, שלעולם אינו מוגמר. התכלותו היא חלק מהיצירה, שמשתנה ללא הרף. העבודות השונות בוחנת את אותן תבניות חשיבה, ומעמתות אותן אל מול מציאות חיה. צילומי 'מגדל זכוכית' ו'42 קונכיות' מתעדים תוצרי פעולה אנושית. עבודת הווידאו 'שורשים' מתבוננת, פסיבית, בהוויה, בזמן, בהתפרקות והיבנות מחדש של הבניין את עצמו, משתהה על היווצרות זקיף ברצפת הבניין, כתוצאה מחלחול מים דרך תקרת הבטון. ניסיון הקפאת ההתרחשות, והבאתו לחלל הגלריה, מעיד על מגבלותיו של הצילום. זווית 'מעוף הציפור', 'עין האלוהים', מציגה את מושאי הצילום כפורמליסטים, מוציאה אותם מהקשרם הסביבתי, רוחני, ומעניקה להם משמעות גרפית, צורנית. הבחירה לצלם ולהציג את האובייקט בגודלו הטבעי, מחזקת את ניסיונו העקר של הצילום לדמות את המציאות, אך מציפה את רוח החיות, כנוכחת נעדרת