'נקמת המשטח' – תערוכה חדשה של בוגר המחלקה לצילום דור אבן-חן ב'גלריה מנשר'

'נקמת המשטח' – תערוכה חדשה של בוגר המחלקה לצילום דור אבן-חן ב'גלריה מנשר'

על התפרקותם של אמצעי היצור בתערוכתו של דור אבן חן – 'נקמת המשטח'
גלריה 'מנשר', מרץ-אפריל 2016
הדה-קונסטרוקטיביזם דיבר רבות על התפרקות המבט, הדימוי, המציאות וכו'. זה התחיל כמובן בהתייחסות לטקסטים בכלל, ופילוסופיים בפרט, אבל אומץ בחום גם על ידי כותבים על אמנות והאמנים עצמם.
גם הצילום אימץ זה מכבר את התפרקות הדימוי, המבט הצילומי, האמת הצילומית, המציאות.
דור אבן חן מציע בתערוכה זו משהו נוסף, עדין מאוד, אך מובחן. העיסוק שלו באמצעי היצור, העיבוד, והתצוגה של הצילום – והקשר שלהם לתוצאה הסופית שהיא בכל זאת נייר – הינו כה עדין מצד אחד ומהודק מצד שני, עד שקשה לראות את זה במבט ראשון, ובוודאי אם מנסים לחוות את התערוכה הזו כקובץ דימויים במחשב.
לכאורה לפנינו דימויים ממשיים: דחליל, שעון (או ירח), ערימה של קלקרים, קרני אור. הדימויים יפיפיים – עדינים, בגדלים משתנים, בגוונים נעימים של שחור ולבן. ואז נתקלת העין בלוח תליה של צילומים עומד על גלגלים באמצע הגלריה, בעכביש מוזר מעץ (חצובה?), במדף מוגבה יתר על המידה. ה"מתקנים" הללו – מגושמים באופן מאוד מדויק, גולמניים באופן מכמיר, טועים לכאורה בפרופורציות (כמו גם הקליפסים שמחזיקים את דפי הצילום) – מסמלים את כישלונם והתפרקותם של אמצעי היצור. זו לא תערוכה נוסטלגית של רדי מייד והתרפקות על שחור לבן, ואין כאן אימוץ של טכנולוגיות חדישות ומבט מפרק ומדויק, אלא כאמור – פסלים, הצבות, מתקנים – המעידים על תשוקה לקרבה ונחמה בעידן שבו מכשירים דקים וקרים עושים את כל החשיבה וביטויי הרגש.
ההתפרקות (וההרכבה) אותה מציע דור אבן חן היא דרך חיים, דרך לחוות את המציאות מכל צדדיה, וביחוד – דרך לבחון את אמצעי היצור של שני תחומים, אזוטריים לכאורה, אבל יש שיגידו שהם מרכז העולם – האור והדימוי (שכידוע אינם יכולים האחד בלי האחר).
כהערה מסכמת – מציב דור אבן חן מול כל אלה, על קיר ארוך בצד השני של הגלריה, "שני חלונות", שתי כנפיים לכל חלון. לכאורה ניבט מהחלון הנוף הכי מרהיב – שלל צבעים פסיכדליים, מופשטים. למעשה זוהי עוד אמירה על אמצעי היצור של הדימוי – על החלון הממסגר, על ראשית הצילום, על האופציה שסימנו לו כתאוריה ראשונה, אי שם לפני 70 שנה – להיות חלון למציאות או מראה לנפש.
עודד ידעיה<