נועה גרוס I צילומי שוטטות

אני עוסקת בחיים מנקודת המבט שלי. אני חווה את החיים כדבר משובש, מבלבל, לא תמיד מאוזן או פרופורציונלי; ובעיקר כדבר חסר שליטה. זה מרגש אותי וגם מפחיד בו זמנית, ולשתי התחושות האלו אני מעוניינת לתת מקום בעבודות שלי – שיטוט תוך תחושת זרות, בלבול, ריחוק.

אני נמשכת לדמויות תל אביביות, אוונגרדיות, מקומות שאפשר להפוך אותם לדבר אחר בעזרת הדמיון ולהלביש עליהם סיפור אחר, איזה שרק ארצה. חשובים לי מקומות ללא זהות – חללים אפלים, אורות, חוץ-לילה – אלה דברים שנוגעים בי מאד.

תהליך העבודה שלי כלל שוטטות רבה והתבוננות מעמיקה דרך צילום, בנופים, אנשים – רגעים יומיומיים. להתבונן ולקבל את הפגמים שביומיום, ולשנוא אותם באותה נשימה, לקבל ולשנוא את הרגעים והמקומות שבהם השבריריות מותרת והשאיפה לשלמות מתבטלת.

במהלך הצילומים הבנתי שנקודת המבט והמוצא שלי לדימויים ולתוכן שלהם, השתבשה. חשבתי שהרגש אשר מוביל אותי הוא חיבור לסיטואציה, אך בסוף התהליך התברר לי כי הדחף שהניע אותי לצלם את הרגעים הללו הפך לניתוק רגשי, הרגשה של חוסר שליטה, חוסר חיבור למקומות או למצולמים ואפילו קצת שנאה לדברים שראיתי ופחד מהם.