דנה זוהר | אשת חיל
אמא שלי היא אשת חיל. היא זו שמכוונת, דואגת לכולם, טורחת ללא הפסקה, מחזיקה את הבית ושומרת על יציבותו, ובמקביל מצליחה בקריירה שלה מחוץ לבית.
אמא גם מכינה את ארוחת השבת. תמיד.
המזמור אשת חיל שנאמר אצלנו בשולחן השבת ליווה את ילדותי ונעורי.
עם הזמן התחלתי לשאול את עצמי שאלות לגבי משמעויות השונות שלו ופיתחתי כלפיו ביקורת. מצד אחד מזמור יפהפה המהלל את האישה, ומן הצד השני מגדיר אותה ולמעשה גם מגביל אותה.
אמא שלי מייצגת בעיניי את הקונפליקט שקיים אצל רוב הנשים היום, הקונפליקט בין המלכה של הבית שעושה הכל ומחזיקה את כולם – עמוד התווך המחוייב והמקריב. אל מול האישה המודרנית, העצמאית והחזקה, זו שרוצה לפתח את עצמה ולהיות שווה בין שווים.
קונפליקט זה עומד במרכזו של הפרויקט.
סדרת מטפחות המשי המוצגת בפרויקט מתייחסת למספר פסוקים מתוך המזמור ומציגה את המבנה הכפול והמשמעות המורכבת שלו. במרכז – דמות אישה השאולה מתוך חשבונות אינסטגרם של נשים מובילות ברשתות החברתיות, אלה שנמצאות הכי "בחוץ" וסביבן הבית – הדרישות של הסביבה והמחויבות לבית.
