מריה בורטמן // שקר לבן

כִּנּוּי לְשֶׁקֶר “כָּשֵׁר” שֶׁאֵין בּוֹ פְּגִיעָה בַּזּוּלָת, שֶׁקֶר מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

כולנו עושים את זה, לפחות פעם ביום מי שאומרת אחרת – משקר. שקרים לבנים תמיד נמצאים סביבנו, אי אפשר לדעת בוודאuת מתי התחלנו לשקר. אולי בגיל 7 כשלא עשיתי שיעורי בית ושיקרתי גם למורה וגם לאימא שנשפך עליהם מים וזרקתי אותם בגלל זה, או אולי כשלא רציתי לעלות על רכבת ההרים בדייט ההוא עם הבחור הנחמד מהשכבה מעליי כי פחדתי אז אמרתי שאני צריכה ללכת כי סבתא שלי לא מרגישה טוב.

לשקר יש שני צדדים, מקדימה השקר שנאמר בגלוי ומאחורה הפעולה האמיתית שנעשית בסתר.

השקרים הלבנים נולדו מהצורך להגן עלינו, בגיל צעיר מלהסתבך ובגיל מבוגר כדי להימנע מסיטואציות לא נעימות ומלעשות משהו שפשוט לא בא לנו או מלפגוע ברגשות של מישהו.

בכל יום עוטפים אותנו שקרים של אחרים ושלנו ואנחנו לובשים אותם כמו כולם.

בפרויקט מוצגות חולצות עם שקרים לבנים שכולנו יכולים להזדהות איתם, המטרה היא להראות שכולנו עושים את זה וזה בסדר.