שי אמויאל | אני משפחתי
בפרויקט שלי עסקתי בקשר שבין אוכל, משפחה וגעגוע.
מאז שאני זוכרת ועד היום, כשאני בת 32 ונשואה, אנחנו עושים קידוש אצל ההורים בשישי.
בתקופת הקורונה ההורים שלי היו בחו״ל במשך יותר משנה. מצב של געגוע נורא, הצטמצם אצלי לכדי דמיון של ארוחת שישי בה אף אחד לא נוכח.
בחרתי לשחזר ארוחה מסורתית שמכילה מנות שאימא שלי נוהגת להכין, כולן מבד. העיסוק בחומרים רכים, ביצירת אובייקטים שנשארים גם אחרי שהארוחה מסתיימת ופעולת התפירה העמלנית מייצגים את הגעגוע לחום האימהי, לכינוס המשפחתי ולתחושת השייכות שהופרה כליל בשנה וחצי האחרונות.
את היצירה מלווה סאונד של הארוחה הראשונה שזכינו לאכול יחד אחרי שנה ומספר חודשים.
