לורן מילק – בוגרת מחלקת כתיבה במנשר
שִׂ מְ לַת הַ נֶּפֶּ ׁש
ּבוֹא אֶּ ל הַ ּגּוף הֶּ חָ דָ ׁש ׁשֶּ לְ ָך
כְ מוֹ חָ רִׂ יץ לְ קֻ פְ סָ ה
נַשֵּׁ ק אוֹתִׂ י
ּבְ חָ זִׂ י, ּבְ עָ רְ פִׂ י.
פִׂ י מְ פֻשָ ק כְ מוֹ פֶּצַע
פַ רְ פָרִׂ ים נוֹגְ עִׂ ים
ּבַ עֲצֵּׁ י הַ ּגַן ׁשֶּ לִׂ י
הִׂ ׁשְ ַארְ תָ לִׂ י אֶּ ת הַ ּגּוף הַ יָׁשָ ן
חָ תּוְך לִׂ ׁשְ נַיִׂם,
טָ עַ מְ תָ אֶּ ת הַ יַיִׂן,
פַ עַ ם דָ ם
ּופַ עַ ם מַ יִׂם.
כְ ׁשֶּ שָ מּו אֶּ ת ּגּופְ ָך
ּבְ תוְֹך אֲרוֹן מֵּׁ תִׂ ים,
פִׂ זַרְ תִׂ י עַ ל עוֹרְ ָך ַאבְ קַ ת ׁשֶּ לֶּג ּונְׁשִׂ יקוֹת עֳפָ רִׂ ים.
אַ תָ ה הוֹלְֵּׁך עִׂ ם הָ רַ גְלַ יִׂם ׁשֶּ לִׂ י לַקְ רָ ב,
שִׂ מְ לַת הַ נֶּפֶּ ׁש ׁשֶּ לִׂ י מַ מְ רִׂ יָאה ּבִׂ ׁשְ בִׂ ילְ ָך עַ כְ ׁשָ ו.