"מרחב" – כתב עת לשירה – השקה לגליון מספר 2

השקה לגיליון השני של כתב העת 'מרחב', אותו הקימו סטודנטים לכתיבה במנשר, תתקיים ביום שישי, בשעה 13:00 ב'אפריקה', הרכבת 18 תל-אביב.

בין ענן לאבק | נדב נוימן

לְרֶגַע הִתְרוֹמַמְנוּ מֵעַל הָאָרֶץ
וְדִמִּינוּ עַצְמֵנוּ עַל פְּנֵי תְּהוֹם
מְכֻסָּה יְעָרוֹת, יְרֻקִּים יְרֻקִּים.
הַצְּפִיפוּת רָוְתָה בָּנוּ. הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים.
מִצְמַצְנוּ וְלֹא הוֹפִיעַ דָּבָר,
רַק הַצַּמָּרוֹת הִתְרַחֲקוּ וְהַיַּעַר הִתְנַקֵּז.
הִבַּטְנוּ אֶל נְקֻדַּת הַמָּגוֹז, הַיָּרֹק הָפַךְ שָׁחֹר,
מִישֶׁהוּ אָמַר: אוּלַי נְכַבֶּה, מִישֶׁהוּ אַחֵר זָרַק
וְרַק הָלַכְנוּ וְהִתְרוֹמַמְנוּ. הַתְּהוֹם הִתְקַשְּׁחָה בָּנוּ
וְהַכַּדּוּר לֹא פָּרַח עוֹד וְלֹא פִּלֵּחַ אֶת לִבְבוֹתֵינוּ.
הָיִינוּ כְּלוֹחֲמִים, תְּלוּיִים בֵּין עָנָן לְאָבָק

פגומה לתפארת  | אלון בר

בְּשׁוּלֵי גִּיל הַהִתְבַּגְּרוּת
נֶאֱלַצְתִּי לַעֲזֹב גַּם אִמָּא
שֶׁנֶּאֶלְצָה לְהִפָּרֵד,
כְּמוֹ מַחְזוֹר יָדוּעַ מֵרֹאשׁ
הִרְגַּשְׁתִּי צֹרֶךְ אָז לִנְטֹשׁ
דֶּרֶךְ נְתִיבֵי דָּם קָרוּשׁ
אֶל מִחוּץ לְרַחְמֵךְ, שֻׁלְחָנֵךְ, בֵּיתֵךְ.
אַתְּ אוֹמֶרֶת – פּוֹרְצֵלָן
הוּא חֹמֶר עִם זִכָּרוֹן אוֹבְּסֵסִיבִי
גַּם נְגִיעָה קַלָּה וְלֹא מִתְכַּוֶּנֶת
תִּתְגַּלֶּה לְאַחַר הַשְּׂרֵפָה,
וְצַלָּקוֹת הֵן לָנֶצַח
הַסּוֹדוֹת שֶׁלָּנוּ,
וְהַמַּעֲבָרִים הֵם רַק שִׁנּוּיִים בַטֶּמְפֵּרָטוּרָה
כִּי בְּאוֹגוּסְט תֵּל אָבִיב רוֹתַחַת
וְגַלֵּי הַחֹם אֲיֻמִּים
אִמָּא, לִי הָיִית רְוָחָה עֲצוּמָה.
אִיצִיק שָׁם, פּוֹרְצֵלָן אִתּוֹ
אַלּוֹן שָׁם, פּוֹרְצֵלָן אִתּוֹ
וְעוֹד אַלְפֵי אֲחֵרִים מְדֻמְיָנִים
בְּסָלוֹנֵךְ, אַתְּ מְנִיפָה דֶּגֶל לָבָן
תְּבוּסָתֵךְ מְאֻבֶּנֶת,
זִרְמֵי הַנִּיקוֹטִין חוֹנְקִים
תְּקוּפוֹת מַעֲבָר.

הַכּוֹחוֹת נְמַקִּים בָּךְ
יוֹם יוֹם, וַעֲדַיִן לֹא קִיַּמְתְּ
אֶת הַהַבְטָחָה לְעוֹד אָח
רַק עוֹד אָח אֶחָד
לִפְנֵי שֶׁתִּתְעוֹרְרִי מֵחָדָשׁ
פְּגוּמָה לְתִפְאֶרֶת.

צמרות ברושים | עמרי בר-אדם 

א
שְׁלוֹשָׁה עֲצוּבִים יוֹשְׁבִים
סְבִיב שֻׁלְחָן עָגֹל
וּמְתוֹפְפִים עַל רִצְפַּת הַחֶדֶר.
הֵם שׁוֹתִים חֲלַב אֵם
וּמַאֲזִינִים לְתִקְתּוּק הַשָּׁעוֹן
מֵהַחֶדֶר הַסָּמוּךְ.
מוּשִׁי, מוּשִׁי,
מָתַי תִּמְצְאִי אֶת הַדֶּרֶךְ
לִזְרוֹעוֹתֶיהָ הַמּוּשָׁטוֹת שֶׁל אִמָּא?
חִקּוּי הַוִּיטְרָאז'
עוֹשֶׂה קַרְנֵי אוֹר
לְקַרְנוֹת מִזְבֵּחַ
וַאֲנִי אוֹחֵז בָּהֶן, קוֹרֵא לְמוּשִׁי
שֶׁתַּחְזֹר.

ב
שְׁלֹשֶׁת הָעֲצוּבִים
שׁוֹאֲלִים הֵיכָן אֲהוּבוֹתֵיהֶם, כְּבָר חֲצוֹת,
עָצוּב רִאשׁוֹן אוֹמֵר שֶׁבַּחֲצוֹת
יֶשְׁנָהּ פְּשָׁרָה אַחֶרֶת
וְעָצוּב שֵׁנִי אוֹמֵר
שֶׁבַּחֲצוֹת אִמָּהוֹת מִתְכַּוְּצוֹת בְּמִטָּתָן
וְעָצוּב שְׁלִישִׁי אוֹמֵר שֶׁבַּחֲצוֹת
מוּשִׁי מְטַפְטֶפֶת דְּמָעוֹת
עַל צַמְּרוֹת בְּרוֹשִׁים
וְעָצוּב רְבִיעִי אוֹמֵר שֶׁאֵין חֻקִּים
בַּחֲצוֹת.
אֵין חֻקִּים בַּחֲצוֹת
שֶׁל מוּשִׁי בְּגַנָּה עֵדֶן
שֶׁל כּוּשִׁי בְּגַנָּה חַשְׁמַל
וּשְׁלוֹשָׁה עֲצוּבִים רוֹדְפִים אַחַר
יַתּוּשׁ בַּחֶדֶר,
הַשֻּׁלְחָן הֶעָגֹל כְּבָר לֹא עָגֹל
הַמְּחוֹגִים עוֹמְדִים דֹּם לְזִכְרָהּ.

ג
כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי הֵיכָן אֲהוּבָתִי אָמְרוּ לִי
אֵין לְךָ אֲהוּבָה,
אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ?
אָמַרְתִּי לָהֶם
שְׁלוֹשָׁה עֲצוּבִים אַתֶּם
תִּשְׁמְעוּ לִי עַכְשָׁו
אִם יָכֹלְתִּי לִקְרֹא
בְּכָל הַזְּמַן שֶׁחִכִּיתִי לָהּ,
הָיִיתִי יוֹדֵעַ הַכֹּל

גנדן | שירי בין
כְּשֶׁבִּקַּרְנוּ בְּאוֹתוֹ הַגַּן בַּלַּיְלָה הַהוּא
בְּגַנָּה עֵדֶן, אַתָּה זוֹכֵר?
שֶׁרַק כּוֹכָבִים גָּדְלוּ עַל הָעֵצִים
בִּזְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹטְפִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה
מְאַבְּדִים אֶת עַצְמֵנוּ לַדַּעַת
רָצִיתִי לָגַעַת בַּשָּׁמַיִם
לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁרָאִיתִי שֶׁלֶט שֶׁאָסוּר לִקְטֹף
גַּם בַּחַוָּה לֹא פָּגַשְׁתִּי שָׁם
זוֹכֶרֶת רַק
אַתָּה הָיִיתָ פֶּרֶא
וַאֲנִי אָדָם