חדשות מחלקת כתיבה

• הסיפור "אוספת" של סיון שיקנאג'י בוגרת מחלקת הכתיבה, היום 19/4/2021 באתר YNET

 

• "סקס" בהוצאה היוקרתית של תשע נשמות, עם שלוש נשים בוגרות/סטודנטיות ממחלקתנו:
• תמר סנדלר גורן,
• גליה הראל דור
• סיון שיקנאג'י 
• והרביעי קובי עובדיה – בוגר מחלקות קולנוע וכתיבה

 

 

• על גל עזרן בוגרת מחלקתנו ועוד פרסום ב"הבה להבה", ושירי זינגר בוגרת מחלקתנו, רכזת התרבות והמורה לכתיבה בכפר עידוד:

כשהישרתי מבט מעופעף אל השמש ושבתי ושניתי תחינות שיעבור. אבל לא חישבתי את הזמן האדום. שיר חדש שלי שרואה את האור בגיליון 15 (!) הכה יפה של הבה להבא, על כריכתו, משתתפיו ומילותיהם. הנה הוא ואני ומילותינו.

וּבְכֵן הַזְּמַן הָאָדֹם הִקְדִּים בִּי.

לֹא חִשַּׁבְתִּי אֶת הַזְּמַן הָאָדֹם

גָּמַעְתִּי כָּרַעְתִּי בִּתַּרְתִּי כָּמַהְתִּי

כִּתַּתִּי יְרֵכַיִם בְּאַמּוֹת

כָּךְ הִתְהַלַּכְתִּי בֵּינְךָ וְעוֹדֶנִּי עֲדַיִן אָמְנָם וּבְכֵן

קְרִיסְטַל־חֲבָקִים בִּלְשׁוֹנִי.

צִוּוּי בַּמְּחִלָּה

וְאֵיזוֹ דְּרִיסָה

וּבְכֵן הַזְּמַן הָאָדֹם

מֻקְדָּם, אָמְנָם

זְמַן הוּא אֲנִי מֻנַּחַת בַּמֶּטְרִים. שֶׁיִּשְׁעֶה לְפִתְחִי.

כְּשֶׁהִתְכַּנֵּס אֶל הַגְּרִימוֹת הַדַּקּוֹת בְּיוֹתֵר

וּמָה עַל הָאֲמוּרִים?

שֶׁיִּתְרַצְּנוּ. שְׁאֵרִיתִי בַּחֲלוּקָה

שְׁאֵרִיתִי בָּעֲמִידָה

שְׁאֵרִיתִי בַּהַפְסָקָה הַגְּדוֹלָה

אֲבָל אֵינָם

הִתְנַצַּבְתִּי בְּחֵיקִי. נִצַּבְתִּי שָׁם

עִמָּדִי לְרַחֵם.

לְהִסְתַּגֵּל בַּמִּלְמוּלִים

עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר

עַל קִפּוּלִי וְשִׁדּוּלִי

וְכַמָּה הֻגְזְמָה הַנְּסִיגָה אֶל בַּיִת

וְשׁוּב אֵינִי אֶלָּא לִזְחֹל עִם הַכְּמוּסִים

עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר

בַּמַּדְרֵגוֹת הָאֵלֶּה הִתְכַּמַּתִּי

הִכְתַּמְתִּי צֵל לַמַּבִּיטִים הַנִּשְׂכָּרִים

מְבִישִׁים דְּרִיכוּת־עֶשֶׁת וְגַם זָהָב לֵאמֹר

עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר

בִּבְרֵכוֹת הַנְּבוּבִים, בִּתְלִיַּת הַסְּמוּיִים

הִתְפַּנֵּיתִי עִם גַּבִּי לִסְחֹר בָּאֻמְדָן שֶׁבֵּין הָעֶצֶם לִטְרִיּוּתָהּ

הִיא מְסִיתָה אֶת הַבּוֹלְמִים, לֹא מַדִּיחָה אוֹתְךָ לַעֲבֹר

הֵם בּוֹהִים הֵם תּוֹבְעִים מִמְּךָ לַעֲבֹר.

אֵין לְךָ רְחוֹב. לֹא נֶמֶק־זָוִית.

מִטָּה קְרוּעָה. וְאֵיזוֹ דְּחִיָּה.

אֵיזוֹ מַהֲמוֹרָה וְאֵיזוֹ זְכִיָּה

מֵאֲחוֹרֵי הַכְּרִיעָה תַּעֲבֹר

תִּסְתַּפֵּן בָּרְחוֹקִים

שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ תִּדְרֹךְ

שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ תֵּרָגֵם

הִתְעַוֵּת בִּזְחִיחוּתָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ

הַשְׁמֵשׁ אֶת הַמּוֹדִיעִים

נִתְפַּלֵּג לְמֵיתָרִים עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר

נִתְרַצֵּן עִם הַלְּבָנִים

עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר נִשְׁתַּקֵּף

אֶשְׁתַּקֵּף בַּבְּדִיחָה עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר

אֲנִי וּרְצִינוּתִי נִדָּרֵךְ

נִנְקשׁ בֵּינוֹת דְּבָרִים

וּבְכֵן, דְּבָרִים. עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר.

הִבְהוּבִים כָּאן לַחֲצִיָּה

לְחֶצְיוֹנִי הַמַּמְתִּין שֶׁתַּעֲבֹר

נִגְרֶמֶת שִׂמְלָתִי כְּפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה

זְרִיקָה אֶל כָּל הַגּוֹלְלִים אֶת שִׁמְךָ לְהִתְרַצֵּן

זִקּוֹת לָרוּחַ וּלְמַה שֶּׁבְּחֶזְיוֹנִי

אֵינְךָ הִנְּךָ

אוּלָם רַק דְּרִישָׁה

לִגְדּשׁ אֶת חוֹל הַפְּגָמִים

עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר נִזְדַּכֶּה עַל הַמַּבָּטִים

וּמַחֲלִיקִים אֶל בֵּיתְכֶם

אֲנִי וְהִנִּי תַּעֲבֹר עֲבוּרִי

שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַבְּדִיחָה

שֶׁלֹּא אֶתְפָּקֵד אֶל הַיּוֹם

שֶׁלֹּא אַלְבִּין אֶל תּוֹלְדוֹת

יְלֻדַּת הָאֲרָיוֹת הַמַּרְתִּיחָה

אִבּוּקִים.

בְּחַן אֶת מִשְׁכָּבְךָ. בְּחַן אֶת הָאֶמְצָעִים.

אֲבוּקוֹת שִׁכְמוֹתֶיךָ כֹּה זָרוֹת כְּשֶׁאַתָּה בֵּינֵיהֶן

הַבְחֵן בְּתִמְרוֹנַי, בִּבְגִידָתָם

בִּבְגָדַי שֶׁאֶתְחַדֵּשׁ

בִּצְלִילוּתָם

אֶאְדֹּם כָּךְ בִּמְלֹאִי עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר

מִבֵּינֵינוּ אֶסְתַּנֵּן אֶל הַבָּתִּים

וְהַחֶדֶר יִדְמֶה לְחֶדֶר

תִּדְמֶה אַתָּה לְדִמּוּיִים

עַל אַף וּבִזְכוּת הַדּוּכָנִים

עַל אַף וּבִזְכוּת

וּמֵהַנִּתּוּר הַמְלֻוֶּה אֲקוֹנֵן

הִנֵּה הַכִּינוּנִים שֶׁל זָוִיּוֹתֶיךָ

כִּוּוּנִים לְעֶבְרִי, עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר

וּמֵעַל לְבִטְחוֹן הַשְּׁנִיּוֹנִיִּים, יָדַעְתִּי

הִסְתַּרְבַּלְתִּי עִם גְּנִיזַת־מֻתָּרִים

עַד שֶׁהִגִּיעַ וְהוֹפִיעַ וְהִתְבַּדֵּל

הַקּוֹרֵס הַמִּשְׁנִי      (לִי)

גַּבִּי מֻנָּח. גַּבְּךָ עוֹמֵד.

מָתְנַיִם זוֹנְחוֹת.

פְּרִיקוֹת דִּבּוּרִים.

וּמָה עִם הַדֶּלֶת

מָה עִם דַּלְתִּי כְּרוּכָה

נְסִיגָתִי סְמוּכָה לַפְּרִיקוֹת

לְקַלֵּס הֱיוֹת אַתָּה. לְקַלֵּל

וּשְׁלוֹם בֵּיתְךָ

צֵידָה לָאֲמוּרִים.

עַד מָתַי אֶהְיֶה הֱיוֹת עֲבוּר שֶׁתַּעֲבֹר

כֵּיצַד אֶפְלֹט

אֶת כָּל הַדְּבָרִים לְהִתְרַפֵּס

בַּדֶּרֶךְ שֶׁתַּעֲמֹד מֵעֵבֶר לְשִׁכְמוֹתֶיךָ הַגְּרוּמוֹת

וְיַעַבְרוּ עָלַי הַצֵּרוּפִים

וְתִגָּרֵם

כפר עידוד, הממוקם בלב נתניה, חיים 144 דיירים מגיל 21 ועד גילאי הזקנה, המוגדרים כאנשים עם צרכים מיוחדים בתפקודים גבוהים עם קשיי למידה, קשיי תפקוד, מוגבלות שכלית ועוד. הכפר הוקם לפני כ-25 שנה על ידי קבוצת הורים שחיפשו מקום שייתן מענה לילדיהם, ילדים עם צרכים מיוחדים.

במהלך השנה האחרונה עבדו דיירי כפר עידוד על שירים שבהם הם משתפים בתחושות האישיות שלהם על על הקורונה, הסגר, דימוי היופי הנשי ועוד.

בערב הקראה חגיגי הקריאו הדיירים שירים שכתבו בעצמם ופורסמו במגזין של הכפר בשם "עידוד היצירה". לאחר ערב ההקראה הודפסו הטורים על קאפות ענקיות שפוזרו ברחבי הכפר.

להמשך קריאה באתר YNET

 

• על יהונתן יהודאי – אורטגה – בוגר מחלקת הכתיבה.

כן, לא כל הבוגרים שלנו מפרסמים ספרי שירה ופרוזה, יש גם אמני היפ הופ, סטנדאפיסטים, כותבי מחזות, עורכים ספרותיים ועורכי עיתונות, עיתונאים, תסריטאים, ועוד…

אורטגה – ביטים מהבלוק \\ Ortega – Bitim יוטיוב

עולם היפ הופ‏ נמצא/ת עם ‏‎Yehonatan Otg‎‏ ועם ‏‎Yonatan Otg II‎‏.

‏28 בדצמבר 2020·

האיש שהופך כל חומר גלם שחור לזהב טהור – אורטגה באלבום חדש

הוא בסיבוב ניצחון, זה בטוח. הקבוצה שלו מובילה והקהל מריע בהתאם. פירגון, במיוחד בימים כאלה, הוא לא מובן מאליו אבל אחרי הקשבה לאלבום החדש של אורטגה, "זהב שחור", גם אנחנו מגיעים עם שק של סנטימנטים ואנחנו ממש לא מתביישים לתת.

השם של האלבום לא מקרי. OTG החליט שהוא מביא להיפ-הופ את הכבוד הביתה בשביל להזכיר לכולנו כמה הוא יכול להיות נוצץ. כמו כורה אמיתי, כל מאזין יכול להרגיש את הליטוש המאסיבי שהוא עשה על כל טרק עד שכל אחד מקבל הערך הגבוה בשוק.

"זהב שחור" זה אחד מהאלבומים שאתה מקשיב להם פעם אחת ובא לך לצאת לריצה מטורפת בים. הטקסט בוגר, רווי העצמות, נטול ציניות וקלישאות והוא כאן כדי פשוט להרים לך את רוח, הכי אותנטי שיש. גם זה לא מקרי, אורטגה מודה שבתקופה האחרונה הוא צופה בהרבה מוטיבישיונל ספיקרס ולא פעם הוא מקדיש וורסים ליהונתן הצעיר (כן זה השם האמיתי שלו) בשביל להזכיר שזה "מוקדש לכל ילד עם חלום".

האלבום היה שיתוף פעולה עם שמות גדולים. OTG החליט לשחרר את מושכות ההפקה ונתן לטונה להוביל אותו בכורכר. המגע של טונה כל כך מורגש, האובססיביות לכל מילה במסר שגורם לך לחייך ושנייה אחרי, לתהות על המשמעות בזמן ישיבה על ערק. אורטגה זוכר את זה בבירור בשיר "האסל", בוורס :"אין מה לחשוש, אני עצמי ואנוכי נותנים בראש, דופקים קופה ומחלקים בשלוש" שגרם לטונה להביט אליו במבט המורה הגאה ולומר :"זה זה, על זה אני מדבר". טונה הוא לא היחיד, אמיר ובן, כהן, צגאי בוי, עמית שגיא ואפילו נוסטלגיה מנחמת כמו שירה גבריאלוב.

הקורונה הייתה הזדמנות בשבילו לקחת צעד אחורה מחיי הלילה ולהתרכז ביצירתיות שתוליד את האלבום. הוא מעיד ש4 ביטים מהאלבום נלקחו מקטלוג ביטים און ליין. הוא מתאר את האקט של שמיעה ראשונה של ביט וזה כמו אהבה ממבט ראשון, הוא שואב אותך, מוציא ממך את המילים בטבעיות ואז הוא כבר לגמריי שלך. זה אולי הגדולה של אמן, לקחת את החומר גלם השחור ולהפוך אותו לזהב נוצץ. OTG כמעט נולד לזה.

הוא אופטימיסיט נצחי. גרם לנו להבין שהתקופה הזאת גורמת להיפ הופ לתת בראש ולהוביל את כולנו לעבר חיסון ממקום קצת אחר, חיסון לנפש.

אתם עדיין קוראים? לכו מהר לשמוע את האלבום

כתב: @orishlomo

 

אורטגה – Ortega  – "זהב שחור" 📀