חדשות מחלקת כתיבה ספטמבר-אוקטובר 2020
- באחד המקומות הראשונים ברשימת 100 הראפרים הישראלים של מתן שרון מרצה ובוגר מחלקת הכתיבה: אורטגה, הלוא הוא בוגר מחלקתנו יונתן יהודאי:
"אורטגה"
שם אמיתי: יהונתן יהודאי
בית: הרצליה
שורה זכירה: "מרגיש כמו מרקו, מחפש ת'אמא של ההארקדור" (מתוך "סייפר" של הקבינט)
שיר בולט: "איצ'יבאן"
גם בהרכב: פי.אר טרופרז, פלד ואורטגה, שאטגאנז (לשעבר) והקבינט
בתור מי שהיה חלק משמעותי בכמה מהרכבי ההיפ הופ המשמעותיים ביותר, אורטגה השאיר יותר מחותם על הז'אנר גם כראפר וגם כמפיק מסיבות, אבל בעיקר כאחד האנשים שעובדים הכי קשה בראפ הישראלי. יש לו כמות שירים, אלבומים, רימיקסים והוצאות מיוחדות שמספיקה לקריירה, והוא אפילו לא קרוב לסיום. אורטגה, שידוע בתור ראפר מהיר עם פלואו בלתי ניתן להעתקה (כי שריר הלשון ייתפס למי שינסה) ופריסטיילר מחונן, היה ונשאר אחד מהיוצרים הכי ייחודיים בנוף."
צילום: מתן ראיי מאתר "מאקו"
לרשימה המלאה לחצו כאן
- עם בוגרת מחלקות הכתיבה והאמנות ומשוררת הרחוב, ניצן מינץ, השבוע באתר פורטפוליו
התמונה נלקחה מהכתבה באתר פורטפוליו
- עם הדר ראובן בוגרת מחלקת תקשורת חזותית ב"פורטפוליו" לרגל הוצאת ספרה החדש.
הצילומים נלקחו מהכתבה באתר פורטפוליו
- ביום שישי האחרון ב"הארץ" במדור משפחה, כתבה של נטע דריטר, סטודנטית שנה ב' במחלקה לכתיבה.
להיות סרוגייט זה לתקן עולם": מבט מקרוב על אמנות האהבה
"אתה מקבל אישה נפלאה שלא מעריכה את עצמה בשיט ובכמה חודשים אתה מוציא אותה עומדת על שתי הרגליים. אנשים שבאים לטיפול מרגישים נכים, ויוצאים ממנו כשהם מרגישים נורמליים לראשונה בחייהם. להיות שותף לתהליך כזה זאת חוויה מאוד מעצימה"
נטע דריטר
פורסם ב-02.10.20
בעברה כסרוגייט, גלי (שם בדוי), בת 58 ואם לשניים, הייתה פוגשת לעתים במטופל שלא היה מעוניין לשכב איתה. בניגוד למחשבה הרווחת על המקצוע, בסופו של התהליך השניים לא קיימו יחסי מין. "הוא לא היה צריך את זה", היא מספרת על אחד מהם, שהיה מעל גיל 60. "בשבילו, להתחבק בלי בגדים ושאני אשים עליו את הראש – היה הכל. הוא אמר שכל חייו הוא חיכה להרגיש אושר, ועכשיו הוא מרגיש אותו. מפתיע כמה מעט אדם צריך בסופו של דבר. סיפוק מיני? יאללה, אפשר גם לאונן, זה בכלל לא העניין".
טיפול באמצעות סרוגייט, במסגרתו מתקיימת מערכת יחסים מינית בין מטופל לגבר או אישה המתפקדים על תקן בן זוג חלופי, נתפש אצל רבים כמין בתשלום. אך המרחק, כפי שמתארת גלי, לא יכול להיות גדול יותר. "החלק הטכני הוא הכי קל, הוא לא העניין", היא חושפת. "סרוגייט מלמדת קשר. אינטימיות, מיניות שנובעת מתוך רצון לחיבור. לא משנה מי המטופלים, מה המראה שלהם, איזה תיק הם סוחבים – קיימת חמלה כלפיהם, יכולת לראות אותם.
דוקטור רונית אלוני, שהביאה את הטיפול לארץ מארצות הברית לפני 30 שנה ומכהנת כראש המרפאה בה עבדה גלי, מגלה שיש מטופלים שלא רוצים להיכנס לטיפול כלל. "אני אומרת להם 'אתה תחליט, אבל אם אתה שואל אותי – זה מה שאתה צריך'. אם מגיע בתול בן 66, נדבר איתו על זה שנתיים? חבל על הזמן", היא גוזרת. "לדעתי, אישה בת 39, בתולה, שגם רוצה להספיק ללדת ילדים, אין לה זמן לשבת בטיפול פסיכולוגי חמש שנים. אני אשאל אותה – 'כמה מהר את רוצה לפתור את הבעיות שלך?'".
"התחלנו עם מטופלים בעלי מגבלות פיזיות או פסיכיאטריות. הגעתי משיקום, מהכיוון של מיניות ונכות, שלדעתי סלל את הדרך בצורה חיובית. קל יותר לקבל אנשים מוגבלים שזקוקים לסרוגייט, אבל רוב המטופלים הם ללא מוגבלויות פיזיות – עם השנים מגיעים מטופלים עם אספרגר, עם חרדות חברתיות, חרדות מאינטימיות. מי שלא מסוגלים ליצור קשר "רגיל" בחברה "רגילה". זו מרפאה לטיפול מיני, אבל היא בעצם מרפאה לטיפול בחרדה".
סרוגייט מלמדת קשר. אינטימיות, מיניות שנובעת מתוך רצון לחיבור. לא משנה מי המטופלים, מה המראה שלהם, איזה תיק הם סוחבים – קיימת חמלה כלפיהם כולם יודעים שכולם יודעים.
כאמור, לכל קשר שנוצר במסגרת הטיפול יש מלווה מקצועי שמדריך את התהליך – זהו לרוב משולש מטפלת-מטופל-סרוגייט, נטול סודות לחלוטין. כך, בסיומה של כל פגישה, הסרוגייט מחויבת למלא ולהגיש למטפלת דו"ח מפורט, עליו האחרונה עוברת ולאחר מכן מקריאה – בקול רם – למטופל עצמו. הסרוגייט מתארת בו את תכנית הפגישה, ומה עשתה או לא עשתה מתוכה. חשוב שתציין גם את החוויה הרגשית שלה. זהו תהליך שדורש עדינות אין קץ.
להמשך קריאת הכתבה
- שיר חדש של לורן מילק בוגרת מחלקתנו: "נבטים מסין" בשישי האחרון בידיעות אחרונות.
אנו במנשר בייעוצים וראיונות קבלה כרגיל. מוזמנים.נות!